מפרשים:
1 הקדמה אחרת לתקוני הזהר לר״ח אלול יום א
2 בראשית ברא אלקים וגו׳
3 כתיב והמשכילי' יזהירו כזהר הרקיע וגו'
4 אלין אינון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו ר' אלעזר בריה ור' אבא ור' יוסי ור' חייא ור' יצחק ושאר חבריא דאזדהרו זהירו נ"א דמזהירין לעילא כזהר הרקיע.
5 מאי כזהר. אלא כד עבדו האי חבורא אסתכמו עליה לעילא וקראו ליה ספר הזהר.
6 ומצדיקי הרבים ביה. יהון נפישין
7 כככבים לעולם ועד דלא אתחשיך נהורא דלהון לעלם ולעלמי עלמין.
8 בההוא זמנא דאתחבר האי חבורא *רשותא אתיהיב לאליהו לאסכמא עמהון ביה. ולכל מארי מתיבתא דלעילא ותתא. וכל חיילין דמלאכין עלאין ונשמתין עלאין למהוי עמהון באסכמותא ורעותא כחדא.
9 פתח אליהו ואמר רבון עלמין דאנת הוא חד ולא בחשבן.
10 אנת הוא עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין. לית מחשבה תפיסא בך כלל.
11 אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספירן. לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין. ועלמין דאתגליין. ובהון אתכסיאת נ"א אתכסייא מבני נשא.
12 ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון. ובגין דאנת מלגאו. כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר. אתחשיב ליה כאלו אפריש בך.
13 ואלין עשר ספירן. אינון אזלין כסדרן. חד אריך וחד קצר וחד בינוני
14 ואנת הוא דאנהיג לון. ולית מאן דאנהיג לך לא לעילא ולא לתתא ולא מכל סטרא.
15 *לבושין תקינת לון דמנייהו פרחין נשמתין לבני נ"א דבני נשא וכמה גופין תקינת לון דאתקריאו גופא לגבי לבושין דמכסיין עליהון.
16 ואתקריאו בתקונא דא. חסד דרועא ימינא. גבורה דרועא שמאלא. תפארת גופא. נצח והוד תרין שוקין. ויסוד סיומא דגופא אות ברית קדש. מלכות פה. תורה שבע"פ קרינן ליה.
17 מוחא חכמה איהו מחשבה מלגו. בינה לבא ובה הלב מבין. ועל אלין תרין כתיב *הנסתרות ליי' אלקינו.
18 כתר עליון איהו כתר מלכות. ועליה *אתמר מגיד מראשית אחרית. ואיהו קרקפתא דתפלי נ"א קרקפתא דלא מנח תפלי. *מלגו איהו יוד קא ואו קא דאיהו ארח אצילות.
19 איהו שקיו דאילנא בדרועוי וענפוי נ"א ואנפוי. כמיא דאשקי לאילנא ואתרבי בההוא שקיו.
20 רבון העולמים אנת הוא עלת העלות סבת הסבות דאשקי לאילנא בההוא נביעו.
21 וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא דאיהו חיים לגופא. ובך לית דמיון ולית דיוקנא מכל מה דלגו ולבר.
22 ובראת שמיא וארעא. ואפיקת מנהון שמשא וסיהרא וככביא ומזלי ובארעא אלנין ודשאין וגנתא דעדן ועשבין וחיוון ועופין ונונין ובני נשא. לאשתמודעא בהון עלאין. ואיך יתנהגון בהון עלאין ותתאין. ואיך אשתמודעאן מעלאי ותתאי. ולית בך דידע כלל